שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז ד"ה ובדבר ליקח

ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס שעושין מלאכה ומסחר בשבת הא חזינן שנתפשט להיתר והטעם פשוט שאין להחשיב את הקונים שערס שהוא רק משהו מהמסחר שאין להם שום דעה בהמסחר אף לענין חלקם לבעלים של"ד לשותפות במקצת שיש לו דעה כבעלים, וגם אין הקונה שערס רוצה להיות בעלים בהמסחר ואינו רוצה לקנות כלום בהמסחר אלא הוא רק כקונה ריוח והפסד שיהיה בהמסחר לפי סך כך וכך שקנה, ויותר נראה שאין בהם גדר קנין בדינא שהוא לקנין דבר שלא בא לעולם, רק מצד קניני דיני המדינה. ומה שלפי תנאי המכירה יש לבעל השערס דעה לבחירת פרעזידענט /נשיא/ הוא רק פטומי מילי בעלמא כי למעשה משאירין לעצמן יותר מהרוב שלא שייך שיאמרו דעה וגם הקונים אין רוצים לומר דעה בזה כי אין כוונתם לקנות זה ולכן לע"ד אין לחוש למה שעושים הבעלים דהקאמפאניעס שאינו נוגע להם. ואף אם יש גם יהודים בהבעלים אין להחשיב מסייע לעוברי עברה שהמסחר יעשו גם כשלא יקנה שערס מהם כי לא חסר מי שיקנה שערס והקונה קונה רק לטובת עצמו ולכן אין בזה שום איסור וכמו שנוהגין הרבה בנ"א ואף יראי חטא לקנות. אבל ודאי לקנות מדה מרובה כ"כ עד שיתחשבו בדעתו יש לאסור אף בפעקטערע /בבית חרושת/ ומסחר של עכו"ם כיון שלא התנו כמו שצריכין להתנות כשעושה ישראל שותפות עם עכו"ם כדאיתא בש"ע או"ח סימן רמ"ה. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין

שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן ק ד"ה ומה שרוצה

ומה שרוצה לחדש דבזמנינו שאני "דרובם ככולם של הגבינות המיוצרות בביח"ר מעמידים אותם בפרחים וכו' והוי דומיא דגזירת גילוי שכיון שאין נחשים מצויים בינינו א"צ בי"ד אחר להתירו", סברא קלושה היא ועליו להביא ראיה כיון שאין זה כ"כ דומה למה שמביא מאיסור גילוי. אך מש"כ דסתמא דמילתא יש גם להישראל חלק בהגבינות [ע"י שותפות במניות] דברי סברא הם, משום דמסתבר שאין לנו להוסיף על הגזירות ולא מצינן דאסרו כי אם גבינות עכו"ם, ולכן בכה"ג דידעינן ודאי דשל עשבים נינהו אפשר שהוא מותר. אלא שעכ"ז נלענ"ד דאם כל המנהלים הם נכרים הרי זה חשיב גבינות נכרים, משום דבעל המניה חשיב רק בעלים לענין הרכוש, כלומר לענין ריוח והפסד, אבל כיון דעל הגבינות עצמן אין לו שום בעלות ולאו כל כמיניה כלל לומר מה לעשות בהם הרי זה חשיב שפיר גבינות נכרים.

משנה עבודה זרה, פרק א
משנה א
לפני אידיהן של עכומ"ז =עובדי כוכבים ומזלות= שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהן להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפורען ולפרוע מהן רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מיצר לו אמרו לו אף על פי שמיצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן:
משנה ב
רבי ישמעאל אומר שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר:
משנה ג
ואלו אידיהן של עכו"ם קלנדא וסטרנורא וקרטסים ויום גנוסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שרפה יש בה ע"ז ושאין בה שרפה אין בה ע"ז יום תגלחת זקנו ובלוריתו יום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורים ועכו"ם שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד:
משנה ד
עיר שיש בה ע"ז חוצה לה מותר היה חוצה לה ע"ז תוכה מותר מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר עיר שיש בה ע"ז והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות:
משנה ה
אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים אצטרובלין ובנות שוח ופטוטרותיהן ולבונה ותרנגול הלבן רבי יהודה אומר מותר למכור לו לבן בין בתרנגולין ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו לו לפי שאין מקריבין חסר לע"ז ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכור לעכו"ם:
משנה ו
מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעכו"ם מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים שלמים ושבורין רבי יהודה מתיר בשבורה ובן בתירה מתיר בסוס:
משנה ז
אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים אין בונין עמהם בסילקי גרדום ואצטדיא ובימה אבל בונים עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות הגיעו לכיפה שמעמידין בה ע"ז אסור לבנות: