Bishul - Introduction
Audio Recording
דף מקורות
Hi Everyone,
This is the Daf Mekorot for the Intro Shiur to Bishul, I may add a couple more mekorot over sukkot.
The shiur will be held Sunday October 26. A reminder of the schedule for that day:
Women's Hil. Shabbat - 9:00 AM US Eastern / 3:00 PM Israel
Contemporary Issues - 10:30 AM US Eastern / 4:30 PM Israel
Men's Hil. Shabbat - 2:30 PM US Eastern / 8:30 PM Israel
After that, USA and Israel will both be off DST and we will resume our usual schedule.
No shiur during sukkot, but those who are in Israel are invited to visit our Sukka!
Chag Sameach,
AF
א. בישול באור, בחמה ובתולדותיהם
1. שבת לח:-לט.
משנה. אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין ורבי יוסי מתיר ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין אמרו להם חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה אם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה שבת.
גמרא. איבעיא להו גלגל מאי אמר רב יוסף גלגל חייב חטאת אמר מר בריה דרבינא אף אנן נמי תנינא כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח ישן וקולייס האיספנין שהדחתן זו היא גמר מלאכתן שמע מינה.
ולא יפקיענה בסודרין והא דתנן נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו לימא רבי יוסי היא ולא רבנן אמר רב נחמן בחמה דכוליה עלמא לא פליגי דשרי בתולדות האור כוליה עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי בתולדות החמה מר סבר גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור ומר סבר לא גזרינן.
2. שולחן ערוך או"ח שיח:ג
כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדת האור, כגון: ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה; ואפילו בתולדת חמה, כגון: בסודר שהוחם בחמה, אסור גזירה אטו תולדת האור, וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה; אבל בחמה עצמה, כגון: ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו, מותר.
ב. בישול בדברים שאינם אוכל
3. שבת עד:
והלש והאופה. אמר רב פפא: שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן, ונקט אופה! - תנא דידן - סידורא דפת נקט. אמר רב אחא בר רב עוירא: האי מאן דשדא סיכתא לאתונא - חייב משום מבשל. פשיטא! מהו דתימא - לשרורי מנא קא מיכוין, קא משמע לן: דמירפא רפי, והדר קמיט. אמר רבה בר רב הונא: האי מאן דארתח כופרא - חייב משום מבשל. פשיטא! - מהו דתימא: כיון דהדר ואיקושא - אימא לא, קא משמע לן.
4. רש"י שם
ונקט אופה - דלא שייך במלאכת המשכן כלל.
סדורא דפת - שהתחיל בו נקט, ואופה במקום בשול דסממנין הוא, דהוא בישול דפת.
דשדא סיכתא - שהשליך יתד לח לתנור חם ליבשו, שיתקשה.
לשרורי - לחזק, ואין כאן בישול.
דמרפי רפי - על ידי חום האור והמים שבתוכו יוצאין, ולאחר שיצאו מימיו קמיט - מתקשה, וכי רפי ברישא הוי בישולו.
דארתח כופרא - שהתיך זפת.
דהדר אקושי - חוזר ומתקשה.
5. רמב"ם, הל' שבת ט:ו
המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכת עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל, וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב, וכן המבשל כלי אדמה עד שיעשו חרס חייב משום מבשל, כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רך הרי זה חייב משום מבשל.
6. מגיד משנה שם
וכן המבשל כלי אדמה וכו'. שם האי מאן דשדא סיכתא חייב משום מבשל. וראיתי בספר העתים שיש גאונים פירשו שהוא מבשל כלי אדמה דקין. ורש"י ז"ל פירש יתד של עץ לח...
7. שו"ת הר צבי ט"ל הרים - אופה סימן א
על דבר השאלה אם מותר לשים בשבת פרוסות לחם ע"ג התנור שיהא כולו מוקשה עד שיהיו צנימים וכו'. הנה שאלה זאת נמצאת בשו"ת שואל ומשיב (מהדורא ג' ח"ב סימן כ), והשואל רצה להתיר משום דאין אפיה אחר אפיה... אבל השו"מ שם מסתפק בזה עפ"י דברי הרמב"ם פ"ט מהל' שבת שכתב: כללו של דבר שכל שריפה דבר קשה או שהקשה גוף רך אסור, והרי הצנימין הקשים כל שמרפה במרק הרי זה מרפה גוף קשה ושאני יבש דאינו קשה כ"כ אבל כאן שמרפה גוף קשה אפשר דאסור וצ"ע וכו', עכ"ל.
ג. כלי ראשון ושני
8. שבת מב.-מב:
משנה. האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי.
9. תוספות מסכת שבת דף מ עמוד ב
ושמע מינה כלי שני אינו מבשל - תימה מאי שנא כלי שני מכלי ראשון דאי יד סולדת אפי' כלי שני נמי ואי אין יד סולדת אפילו כלי ראשון נמי אינו מבשל ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד סולדת בו אסור אבל כלי שני אף על גב דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר.
10. ספר יראים סימן רעד [דפוס ישן - קב]
ואין בישול תלוי לא בכ"ר ולא בכלי שני אך לפי שהוא דבר המתבשל פעמים שהוא דבר רך ומתבשל אף בכלי שני ויש דבר קשה שאפילו בכלי ראשון אינו מתבשל ויש דבר המתבשל בכלי ראשון ולא בכלי שני כדאמרי' בפ' כירה [מ"ב ב'] סבר רב יוסף למימר מלח כתבלין דכ"ר בשלה דכלי שני לא בשלה א"ל אביי תני ר' חייא מלח אינו כתבלין דבכלי שני נמי בשלה ופליגי דרב נחמן דאמר רב נחמן צריכא מילחא בישולא כבשרא דתורא ואיכא דאמרי סבר רב יוסף מלח הרי הוא כתבלין כו' דבכלי ראשון נמי לא בשלה והיינו דאמר רב נחמן צריכה מילחא בישולא כבשרא דתורא שלא כל הדברים שווין למלח איכא דאמרי ובשרא דתורא בכ"ר לאו בישול לפי שראשון בישולו הלכך יזהר אדם שלא להכניס בשבת שום דבר בכלי שני ואף בכלי שלישי שהיד סולדת בו שאין אנו בקיאים בדברים רכים וקשים מי הוא מתבשל בכלי שני ומי הוא שאינו מתבשל ואמרי' בחולין פ' כל הבשר [ק"ח ב'] איזהו בישול כל שאחרים אוכלים אותו מחמת בישולו.
11. אור שמח הלכות שבת פרק ט
נראה לנו לומר בסברת הש"ס דקדירה דהיא עצמה מהני להבישול, עיין (פסחים) פרק כל שעה כ"ז ע"א דקדירה חשיב גורם, א"כ בכלי שני, אף כי איכא דבר המתבשל בכלי שני, וכלישנא קמא גבי מלח (שבת מב, ב), אם יהיב בכלי שני אינו חייב משום מבשל, דהמים של כלי ראשון הוחמו באור, והוי חום שלהן תולדת אש, ואח"ז מתחמם מתוכם הקדירה הכלי שני, וחום הכלי שני הוי תולדת תולדת האש, וחומה כחמי טבריא, וא"כ המלח מתבשל ע"י חום המים שחום שלהן תולדות אש ע"י חום הקדירה, דהוי חומה כחמי טבריא, ופטור משום מבשל.
ד. רמת הבישול המחייב, והפוטר את המבשל אחריו
12. שבת יט:-כ.
משנה. אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. אין נותנין פת לתנור עם חשכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום, רבי אליעזר אומר: כדי שיקרום התחתון שלה. משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה, ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד, ובגבולין - כדי שתאחוז האור ברובו. רבי יהודה אומר: בפחמין כל שהוא.
גמרא. וכמה? - אמר רבי אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי. איתמר נמי, אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי - אין בו משום בישולי נכרים. תניא, חנניא אומר: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה, ואף על פי שאין גרופה וקטומה.
13. מנחות נז.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הניח בשר על גבי גחלים, היפך בו - חייב, לא היפך בו - פטור. היכי דמי? אילימא דאי לא היפך ביה לא בשיל! אלא דאי לא מהפיך ליה נמי הוה בשיל, אמאי לא מיחייב? לא צריכא, דאי לא היפך ביה הוה בשיל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי, וכי מהפיך ביה בשיל משני צדדין כמאכל בן דרוסאי, וקמ"ל, דכל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי לא כלום הוא. אמר רבא: ואם נצלה בו כגרוגרת מצד אחד במקום אחד - חייב.
14. רמב"ם הל' שבת ט:ג
...המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו או דבר שאינו צריך בישול כלל פטור.
15. רשב"א שבת יח:
...ועוד יש לי לומר דכל דבשיל כמאכל בן דרוסאי ליכא משום מגיס, דהא מגיס משום מבשל הוא דמחייב וכיון שהגיע למאכל בן דרוסאי תו ליכא משום מבשל...
16. ערוך השולחן אורח חיים סימן שיח:יט
וז"ל הרמב"ם בפ"ט סוף דין ג' המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו או דבר שא"צ בישול כלל פטור עכ"ל כגון שמן שנחלקו בגמ' [מ':] אם שייך בו בישול והמסקנא דשייך בו בישול אמנם כשיש דבר שא"צ בישול פטור. והנה הרמב"ם לא חילק בין דבר יבש לדבר לח ובין נצטנן או לא נצטנן דכללא קאמר דדבר שנתבשל כל צרכו אין בו עוד בישול דאין בישול אחר בישול אך בתנאי שנתבשל כל צרכו אבל לא נתבשל כל צרכו אע"ג דנתבשל כמאכל בן דרוסאי יש בו משום בישול ובנתבשל כל צרכו משמע מדבריו דאפילו במצטמק ויפה לו אין בו משום בישול ודעת הרשב"א והרמ"ך ועוד מפרשים דכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בו בישול תורה [מ"מ וכ"מ] וזהו הכל מן התורה אבל מדרבנן יש בזה משום בישול שהרי אסרו להחזיר על גבי כירה בשבת אף במצטמק ורע לו כמ"ש הרמב"ם בפ"ג [שם] ולפ"ז הרמב"ם שכתב פטור כונתו פטור אבל אסור בכל פטורי דשבת:
17. שם סעיף כב
והנה כפי מה שבארנו לשיטת הרמב"ם כל דבר שנתבשל או נאפה אם רק נתבשל כל צרכו אפילו מצטמק ויפה לו מותר מן התורה בבישול ומדרבנן אסור בבישול אבל ליתנם לכלי רותחת אפילו של כלי ראשון מותר אבל לחמם בתנור אם התנור חם וראוי לבישול אסור וכן הדין בדברים שא"צ בישול ונראה דלפ"ז מה שנותנים בשבת שחרית בצלים ושומים לתוך תבשילים מותר שהרי אין דרכן בבישול ואע"פ שלתוך התבשיל נותנים אותם לבישול אך אלו שנותנים בעת האכילה הבישול מקלקל אותם וכונתינו שלא יתבשלו כידוע וא"כ אף כשהתבשיל חם הרי אינו אצל האש ואין בו בישול תורה וגם בישול דרבנן אין בזה שזהו דבר שאינו מתכוין ואדרבא מתכוין להיפך וגם אינו פסיק רישא שהרי אנו מרגישים בהטעם שברוב פעמים אין בהם טעם מבושל כלל והרי אפילו פסיק רישא דלא ניחא ליה מותר להרבה פוסקים ואפילו לרש"י כל שמתכוין להיפך מותר כמ"ש בזה בסי' רמ"ב ולכן מכל אלו הטעמים אין בזה שום איסור ולחנם ערערו איזה גדולים על זה.
Written Summary
- Bishul is the changing of form of an item through heat.
- The item need not be food; the gemara gives the example of a tent-peg as something that could be cooked in violation of bishul
- The heat source must be fire, or something derived from a fire, to violate Bishul on a Torah level.
- The rabbis banned cooking on something which was heated in the sun, because it is too similar to something that was heated in fire.
- But there is no ban, even rabbinic, against cooking directly in the sun.
- The reason the heat source must be fire might be because this is the usual manner of cooking, or because fire is what was used in the Mishkan. A practical ramification would be the status of cooking in modern appliances like microwaves or solar water heaters, which have become mainstream cooking methods but are not fire.
- The Gemara says bishul is violated when hardening a tent-peg in fire.
- Rashi believes that only softening is prohibited, in his reading the Gemara said it is bishul because the peg first softens, and only later hardens.
- Rambam disagrees and says that hardening a soft item in fire is also Bishul.
- Rambam also says that heating metal until it glows is bishul, this has ramifications for electric light bulbs and heating elements.
- The achronim discuss whether the definition of hardening can be applied to food too, or whether food should be judged exclusively by it's fitness for eating. For instance, if bread, which is fully baked and ready to eat, is put on a fire on shabbat to make toast, does this violate bishul?
- The Gemara says one is permitted to put herbs into a bowl, but not into a pot that was removed from the fire. The pot is a 'kli rishon', while the bowl is a 'kli sheni'. This is the source for the notion that bishul cannot occur in a kli sheni.
- Tosfot believes this is because the cold walls of the kli sheni will cool the contents too soon, so it will not retain it's heat for a sufficient duration to accomplish bishul.
- The Yere'im says that really there is no fundamental distinction between a kli rishon and a kli sheni, some foods cook only in a kli rishon, some even in a kli sheni, and some not even in a kli rishon (once removed from the fire). He cites examples in the Gemara that others acknowledge, but he believes they are the rule, not the exception.
- Both the Tosfot and the Yere'im offer scientifically oriented explanations of why bishul physically does not occur in a kli sheni. But the Or Sameyach offers a legal reason. He says that a kli sheni is no longer toldot ha-ur, a derivative of the fire, because it is a tolada of the tolada. So even if food becomes cooked in it, it doesn't violate bishul on a Torah level.
- The Gemara in Menachot mentions that if one grills meat until it reaches maachal ben drusai (minimal cooking) then he violates bishul. This doesn't necessarily mean that further cooking wouldn't also violate bishul.
- The Gemara in Shabbat says that once something is cooked to the point of Maachal Ben Drusai, it is no longer subject to the rabbinic prohibition of shehiya - leaving it on the fire from before shabbat. This is also not a conclusive proof that bishul cannot apply, because it only addresses a rabbinic rule.
- The Rashba does maintain that once food has been cooked to maachal ben drusai, no further torah violation of bishul can occur.
- The Rambam disagrees, and rules that additional cooking beyond maachal ben drusai also violates bishul on a Torah level. The Torah violation can continue until the food is fully cooked. The practical relevance of the Rambam's opinion would be in a case where food was cooked to maachal ben drusai (even before shabbat) and then removed from the fire - would returning it to the fire on shabbat violate bishul on a Torah level?
- Pulling together many of the concepts we have learned thus far, the Aruch Hashulchan makes the case that it should be permissible to put fresh garlic and onions into hot food, even in a kli rishon that has been removed from the fire. He acknowledges that he is challenging many other poskim who prohibit this practice.
Printer-friendly version