Bishul Achar Bishul
Audio Recording
דף מקורות
בישול אחר בישול
אם שייך איסור בישול בתבשיל שכבר הגיע למאכל בן דרוסאי
שו"ע או"ח שיח:ד
...ואם לא נתבשל כל צרכו, ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי, שייך בו בישול אפילו בעודו רותח...
ביאור הלכה שם
יש בו משום בישול וכו' - הנה דין זה אף דסתם המחבר מ"מ יש בזה פלוגתא דרבוותא דדעת הרמב"ם והרשב"א והר"ן דשוב אין בו משום בישול אפילו נצטנן לגמרי אך דהמחבר סתם להחמיר כדעת רש"י ורבינו יונה והרא"ש והטור ועיין בסימן רנ"ג בביאור הגר"א שלא הכריע בין השיטות...
אפילו בעודו רותח - כן הוא דעת הרמב"ם וטור [וכן משמע בתוספות ל"ט ד"ה כל ע"ש אך בתוספות ריש פרק כירה ד"ה חמין ותבשיל משמע דכל שנתבשל כמאב"ד מותר להחזיר]. והנה לפלא היה בעיני מתחלה על פסק המחבר שסתם כדעת הרמב"ם דהלא הרבה ראשונים חולקין ע"ז והם הרמב"ן בחידושיו ורבינו יונה והרשב"א והרא"ש והר"ן והמאירי כולם פוסקין דמכיון שנתבשל כמאב"ד שוב אין בו משום בישול ומותר להחזיר בשבת לתנור גרוף מן הגחלים אף שהוא חם ויכול לגמור הבישול עי"ז אמנם מצאתי אח"כ דגם דעת הרמב"ם לאו דעת יחידאה היא דהרבה מן הראשונים שסוברין כמותו והוא האור זרוע הגדול מצדד ג"כ כן ע"ש במלאכת אופה וגם מביא שם כן בסוף דבריו בשם פירוש הריב"א ועוד מצאתי חבל ראשונים דקיימי בחדא שיטתא דעד שנגמר בישולו כל צרכו יש בו משום בשול והוא ספר התרומה והסמ"ג והסמ"ק והגה"מ שכתבו שיזהר שלא יוסיף כיסוי משתחשך על הקדרה שלא נגמר בישולה כל צרכה מפני שממהר בישולה עי"ז והעתיקם הטוש"ע לעיל בסימן רנ"ז סעיף ד' וע"כ דסבירא להו דיש בזה איסור דאורייתא דאם אין בו איסור דאורייתא יהא מותר לגמרי וכמו שכתב בב"י בסימן זה וכן משמע מפירוש הגר"א שכתב שם הטעם מהא דמגיס אלמא דס"ל דיש בזה איסור דאורייתא [אך ק"ק על הרא"ש בפרק במה טומנין בתחלתו שהעתיק ג"כ הדין שלא יוסיף כיסוי אף דהוא בעצמו ס"ל דחזרה מותר בשנתבשל כמאב"ד ויש ליישב דדבריו אינם רק לענין כירות אבל לא לענין קדרה גופא אבל על יתר הפוסקים הנ"ל לא נוכל ליישב זה דהם כתבו בהדיא על הקדרה ע"ש] וכן לדעת רש"י ע"כ דס"ל ג"כ דיש בזה משום בישול עיין ברא"ש פרק כירה סימן יו"ד ובק"נ שם. היוצא מדברינו דהרמב"ם ורש"י והתרומה והסמ"ג והסמ"ק והגה"מ ואור זרוע והריב"א והטור כולם סוברים דיש בזה משום בישול וע"כ אין לזוז למעשה מפסק השו"ע ובפרט דהוא דאורייתא ומ"מ נראה דבדיעבד אם החזיר הישראל הקדירה במקום חם דהיינו לתנור גרוף [דאל"ה אסור משום חזרה לכו"ע וכנ"ל בסימן רנ"ג] אין לאסור התבשיל בדיעבד וכמו שכתב הפמ"ג בס"ק יו"ד דכל שיש ספק פלוגתא אי הוי בישול אין לאסור בזה בדיעבד:
בישול אחר בישול בדבר לח שנצטנן
שבת קמה:
משנה. כל שבא בחמין מערב שבת - שורין אותו בחמין בשבת. וכל שלא בא בחמין מערב שבת - מדיחין אותו בחמין בשבת. חוץ מן המליח הישן (ודגים מלוחין קטנים) וקולייס האיספנין, שהדחתן זו היא גמר מלאכתן.
גמרא. כגון מאי? - אמר רב ספרא: כגון תרנגולתא דרבי אבא. ואמר רב ספרא: זימנא חדא איקלעית להתם, ואוכלן מיניה, ואי לא רבי אבא דאשקיין חמרא בר תלתא טרפי - איתנסי.
רש"י שם
כל שבא בחמין - כלומר שנתבשל.
שורין אותו בחמין - כדי שיהא נמוח.
וכל שלא בא בחמין - כגון בשר יבש, שאוכלין אותו חי על ידי הדחק.
מדיחין אותו - ולא אמרינן זהו בישוליה, אבל לא שורין.
חוץ מן המליח ישן - דג מליח של שנה שעברה.
וקולייס האיספנין - שם דג שאוכלין אותו מחמת מלחו על ידי הדחה בחמין, והנך אפילו הדחה נמי לא, שזהו גמר מלאכתן והוי בשול.
גמרא.
כגון מאי - הוי בא בחמין שחוזרין ושורין אותו בחמין.
תרנגולתיה דר' אבא - מבשלה ושורה אותה ימים רבים בחמין למחות מאליה, ואוכלה לרפואה.
בר תלתא טרפי - בן שלש שנים.
אתנוסי - הייתי נאנס להקיא מחמת מיאוס.
שבת לד.
אמר רבא: מפני מה אמרו: אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה - גזרה שמא ירתיח.
רש"י שם
הכי גרסינן: אמר רבא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל - כגון צמר ומוכין.
משחשכה - כדתנן במתניתין: וטומנין את החמין, טעמא - דספק חשכה, הא ודאי חשכה - אין טומנין, וסתם הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל, דאילו בדבר המוסיף הבל - אפילו מבעוד יום אסור, כדתנן בפרק ד' (שבת מז:) אין טומנין לא בגפת כו' גזירה שמא ימצא קדרתו שנצטננה כשירצה להטמינה, וירתיחנה תחילה, ונמצא מבשל בשבת.
רמב"ם שבת ט:ג
המפקיע את הביצה בבגד חם או בחול ובאבק דרכים שהן חמים מפני השמש אע"פ שנצלית פטור, שתולדות חמה אינם כתולדות האש, אבל גזרו עליהן מפני תולדות האור, וכן המבשל בחמי טבריה וכיוצא בהם פטור, המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו או דבר שאינו צריך בישול כלל פטור.
טור אורח חיים סימן שיח
אפילו תבשיל שנתבשל כבר יש בו משום בישול אם נצטנן כבר אבל בעודו רותח לא ואם לא נתבשל כל צרכו ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי שייך בו בישול אפי' בעודו רותח וה"מ שיש בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר יבש שנתבשל כבר מותר לשרותו בחמין בשבת דתנן כל שבא בחמין מלפני השבת פי' שנתבשל כבר שורין אותו בחמין ומוקי לה בתרנגולת דר' אבא שנתבשלה כל צורכה והיתה יבשה
בית יוסף אורח חיים סימן שיח
אבל לדעת הרמב"ם כל שלא נתבשל כל צרכו אם שורה אותו בחמין בשבת חייב חטאת כמבשל באור עצמה כמו שכתבתי למעלה. ומכל מקום לא חילקו בין תבשיל שיש בו מרק ליבש. וגם בפרק כ"ב (ה"ד) כתב הרב המגיד בשם הרשב"א (מ: ד"ה מביא) דלדברי הכל תבשיל שנתבשל מערב שבת ונצטנן מותר לחממו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו והוא שלא יתן על גבי המדורה או על גבי כירה. עד כאן לשונו. ולא חילק בין יש בו מרק לאין בו אלמא בכל גוונא שרי לתתו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת ואם כן מתניתין דכל שבא בחמין מלפני השבת אפילו ביש בה מרק נמי היא. וכן נראה דעת הר"ן שכתב בפרק כירה (יט. ד"ה תנו רבנן מביא) גבי הא דאסרינן להניח קיתון של מים כנגד המדורה במקום שהיד סולדת מיהו הני מילי בדבר שלא נתבשל אבל צונן שנתבשל מותר להניחו אפילו בכלי ראשון או כנגד המדורה ואפילו במקום שהיד סולדת בו שאין דרך בישול בכך וראיה לדבר מדתנן כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת כלומר אפילו בכלי ראשון אף על פי שתולדת האור כאור והמבשל בה חייב חטאת כמבשל על גבי האש ממש ומיהו דוקא בכלי ראשון או כנגד המדורה אבל על גבי האש ממש אסור דהא אסיקנא לעיל (ר"ן טז: ד"ה ותו) דאפילו תבשיל המצטמק ורע לו אסור להחזיר על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה. עד כאן לשונו. הרי שסתם דבריו להתיר לתת כנגד המדורה במקום שהיד סולדת צונן שנתבשל ולא חילק בין יש בו מרק ליבש אלמא דבכל גוונא סבירא ליה דשרי. ומיהו לתתו כנגד המדורה במקום שאין היד סולדת פשיטא דלכולי עלמא שרי ואפילו יש בו מרק ונצטנן וכמו שיבוא בדברי רבינו לקמן (פה.) מותר ליתן קיתון של מים או של שמן כנגד האש וכו'.
בית יוסף שם
וכן כתב רבינו ירוחם בחלק ג' (דנתיב יב סט ע"ג) וזה לשונו כי כל דבר שנצטנן אפילו מבושל כל צרכו ויש בו רוטב ומצטמק ויפה לו יש בו משום בישול ולפיכך אין מניחין אותו כל כך סמוך למדורה במקום שהיד סולדת בו אלא ברחוק שלא תהא היד סולדת בו. עד כאן לשונו.
שו"ע או"ח שיח:ד
תבשיל שנתבשל כל צרכו, יש בו משום בישול אם נצטנן. הגה: וי"א דוקא אם מצטמק ויפה לו (רבינו ירוחם ח"ג); ואם לא נתבשל כל צרכו, ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי, שייך בו בישול אפילו בעודו רותח; וה"מ שיש בו בישול אחר בישול, בתבשיל שיש בו מרק, אבל דבר שנתבשל כבר, והוא יבש, מותר לשרותו בחמין בשבת.
שם טו
דבר שנתבשל כ"צ והוא יבש שאין בו מרק, מותר להניחו כנגד המדורה אפי' במקום שהיד סולדת בו. הגה: ואפי' נצטנן כבר. אבל אם הוא רותח, אפילו בדבר שיש בו מרק, מותר. ויש מקילין לומר דכל שאין נותנו ע"ג האש או הכירה ממש רק סמוך לו, אפילו נצטנן, מותר (המגיד פרק כ"ו). ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי, וכמו שכתבתי לעיל סי' רנ"ג.
בישול אחר אפייה
שו"ע או"ח שיח:ה
יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה, אם בשלו אח"כ במשקה יש בו משום בישול, ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו, ויש מתירין. הגה: בכלי שני; ויש מקילין אפילו בכלי ראשון; ונהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו.
ערוך השולחן שם
כד. אמנם אח"כ כתב הטור וז"ל כתב הר"א ממיץ אע"ג שאין בישול אחר בישול בדבר יבש בדבר שנאפה או נצלה יש בו משום בישול אם בשלו אח"כ במשקים ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו ותימא למה אסרו בכלי שני וכו' ואינו נראה לאוסרו בכלי שני וכו' ואפילו לדבריו אין אפייה אחר אפייה ולא צלייה אחר צלייה עכ"ל וכ"כ רבינו הב"י בסעיף ה' וליתן פת בכלי שני הביא שני הדיעות ורבינו הרמ"א כתב דיש מקילין אפילו בכלי ראשון ונהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו עכ"ל וביאור הדברים דהר"א ממיץ חידש דהן אמת דאין בדבר יבש בישול אחר בישול זהו כשהדבר היבש נתבשל כמו בשר שבקדירה וכיוצא בזה דבזה שנינו כל שבא בחמין וכו' אבל דבר אפוי כמו לחם או בשר צלוי על האש יש בישול אחר אפייה ואחר צלייה וראיתו מהך דפסחים [מ"א.] דאין יוצאין במצה שנתבשל אחר האפייה אלמא דהבישול מבטל האפייה ואין זה ראיה ברורה דבמצה הוא משום דבעינן טעם מצה וליכא וכך דחי לה הראבי"ה מיהו הטור והש"ע חששו לזה:
כה. ובענין ליתן פת לרוטב רותח למי שאוסר בכלי ראשון הוי מהך טעמא דכיון שיש בישול לאחר אפייה וכלי ראשון מבשל ואפילו למאי דבארנו דבישול זה הוא מדרבנן מ"מ אסור מדרבנן ועוד דכפי הנראה לית להו לרבותינו אלה החילוק שבין כלי ראשון לבין על האש ואינהו ס"ל דכלי ראשון הוי בישול מן התורה ולכן כיון שיש בישול אחר אפייה אסור אבל כלי שני אינו מבשל ואלו שהחמירו גם בכלי שני משום דכל דבר שמתבשל בכלי שני אסור גם בכלי שני כמו שיתבאר וס"ל דפת דרכיך מתבשל אף בכלי שני ורבינו הרמ"א דמתיר אף בכלי ראשון משום דס"ל כהראבי"ה דאין בישול אחר אפייה ומותר לגמרי...
הגדרת לח ויבש
בית יוסף אורח חיים סימן רנג
...וכן כתב רבינו ירוחם בח"ג (ני"ב סט סוע"א) בשם ה"ר יונה דכל שרובו רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן כשהחזירו על גבי כירה ומצטמק הוי מבשל גמור...
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שיח:יא
תבשיל יבש שאין בו רוטב כלל אין בו בישול אחר בישול אם נתבשל כבר כל צרכו ואפילו נצטנן לגמרי ומותר אפילו לשרותו בכלי ראשון רותח כדי שיהא נימוח שם ויהיה דבר לח.
שו"ע או"ח שיח:טז
מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח. הגה: וכ"ש קדירה שיש בה רוטב שנקרש, שכשהשומן נימוח אינו בעין, דשרי. (רבי ירוחם ח"ג) ויש מחמירין (ר"ן פרק ב"ט). (קו)ונהגו להחמיר, מיהו (קז)במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה.
משנה ברורה שם
(קו) להחמיר - ומ"מ קודם שהוסק התנור מותר להניח הפשטיד"א כיון דיש מתירין אפי' אח"כ ואין לעשות כן בפני ע"ה [מ"א וש"א]:
(קז) במקום צורך יש לסמוך - היינו דאז אפי' לכתחלה מותר ובדיעבד בכל בכל גווני אין לאסור:
כשאינו מתכוון לבשל
שו"ע שם יז
אסור ליתן צונן (על המיחם), אפילו להפשיר, כל שהמיחם חם כל כך שאילו היה מניחו שם הרבה היה בא לידי בישול, דהיינו שיהיה יד סולדת בו, שדין מניח ע"ג מיחם כדין מניח כנגד המדורה; ואם אינו חם כל כך, מותר.
Written Summary
Maachal Ben Drusai vs. Mevushal Kol Tzorko
- The rishonim debate whether Ein Bishul Achar Bishul applies only to foods that are fully cooked, or also to those that have been cooked to maachal ben drusai (minimal cooking) and no further.
- The shulchan aruch rules that ein bishul achar bishul only applies once foods have been fully cooked
- The Be'ur Halacha emphasizes that although this should be followed in practice out of stringency, many rishonim did support the lenient opinion, and the Gra didn't conclude one way or the other.
- Among other practical ramifications, the Be'ur Halacha says that food which was cooked to ben drusai before shabbat and then reheated on shabbat may certainly be eaten and is not subject to the rabbinic prohibition of maaseh shabbat. This is based on a principle of the Pri Megadim, that food which was cooked on shabbat in a manner that is permissible according to any halachic opinion is not subject to the prohibition of maaseh shabbat.
Bishul Achar Bishul - Liquids
- The rishonim debate whether Ein Bishul Achar Bishul can be applied to liquids. The rationale for saying it can't would seem to be that cooked liquids often revert to their raw state when they cool.
- Some infer from Rashi that he thought it was prohibited to reheat cooked liquids that have cooled. This is how the Tur rules.
- The Beit Yosef cites a large crew of rishonim, including the Rambam and many others, who seem to permit reheating cooled liquids.
- Nontheless, in practice, both the Shulchan Aruch and the Rema prohibit reheating cooled liquids. (Yemenite Jews permit this, following the Rambam).
- The Rema says it's OK to return things to the heat source even if they have cooled below Yad soledet bo, as long as they haven't cooled fully.
- Our observance of bishul achar bishul with liquids is more of a stringency than the clearly mandated halacha, so when it comes in conjunction with other mitigating factors, we permit it. For example, one may put ketchup (a cooked liquid) on a hot piece of meat in a plate on shabbat, even though some say a hot piece of meat should be considered a kli rishon.
Bishul Achar Afiya / Tzliya
- The Yere'im says that even though there is no further cooking once something is cooked, this is only if you cook it with the same method. But if you put baked bread into hot water, this transforms it, so it still violates bishul. The same would apply if you cooked grilled meat in a sauce, or boiled meat on an open fire, etc.
- The Yere'im also applies his opinion (mentioned in the previous shiur) to say that since bread can cook in a kli sheni, you can't even put bread in your soup.
- The Tur thinks applying this ruling in a kli sheni is excessively strict.
- The Shulchan Aruch and Rema cite the opinions, and the Rema concludes that one should not put bread in a bowl of hot soup.
- However, many are lenient in practice because the soup bowl is not a kli sheni - counting the ladle it is a kli shlishi. Even though the status of the ladle is questionable, since it is immersed in the kli rishon and not poured into, this is enough to permit us to disregard the Yere'im's stringency, which was based on numerous questionable assumptions.
- Even in a real kli sheni, many are also lenient with contemporary croutons and soup nuts that are made by frying in oil. Although frying may not be equivalent with cooking in liquid, it is sufficiently similar to allow us to disregard this stringency.
- One should not take a solid food that was boiled, like a potato, remove it from it's sauce, and put it on a blech on shabbos to heat up.
Non-Yad-Soledet-Bo Heat
- One is allowed to place a cooked liquid that has cooled, and even an uncooked liquid, and place it in proximity to a heat source if it cannot possibly reach yad soledet bo in that location.
- But one may not put the same items in a fire that could heat them to yad soledet bo, even if the plan is to remove them as soon as they warm up, and not allow them to stay in until they reach yad soledet bo.
Printer-friendly version