This shiur will be this coming Sunday, December 28 at 5:30-6:30 PM Israel time / 10:30-11:30 AM Eastern.

It will be the first shiur in a series on medical ethics.

 

 

I. The Basis of the Prohibition

משנה מסכת אהלות פרק ז משנה ו

האשה שהיא מקשה לילד מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים מפני שחייה קודמין לחייו יצא רובו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש:

Mishna, Ohalot 7:6

A woman who is having difficulty giving birth, we cut apart the child who is inside her and remove him limb by limb, for her life precedes his. When the majority of him has emerged, we do not touch him, for we do not push aside one life for another.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עב עמוד ב

אמר רב הונא: קטן הרודף ניתן להצילו בנפשו. קסבר: רודף אינו צריך התראה, לא שנא גדול ולא שנא קטן. איתיביה רב חסדא לרב הונא: יצא ראשו - אין נוגעין בו, לפי שאין דוחין נפש מפני נפש. ואמאי? רודף הוא! - שאני התם, דמשמיא קא רדפי לה.

Talmud, Sanhedrin 72b

Rav Huna said: A minor who is pursuing another to kill him, it is permitted to prevent him from committing the crime, at the expense of his life. He believed: the pursuer does not require warning, regardless of whether he is an adult or a minor.

Rav Chisda challenged Rav Huna: "When the majority of him emerged, we do not touch him, for we do not push aside one life for another." Why not? He is a pursuer!

There is it different, for it is from Heaven that they are chasing her.

רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה ט

הרי זו מצות לא תעשה שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במיעיה בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להורגה, ואם משהוציא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם.

Rambam, Laws of the Murderer and Protection of Life, 1:9

This is a negative commandment, not to have compassion on the soul of the pursuer. Therefore the sages instructed that the pregnant woman who is having difficulty giving birth, it is permitted to cut apart the fetus inside her, whether with a salve or by hand, for he is like a pursuer chasing after her to kill her. But once his head has emerged we do not touch him, for we do not push aside one life for another, and this is the nature of the world.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נז עמוד ב

בן נח נהרג בדיין אחד, ובעד אחד, שלא בהתראה, מפי איש ולא מפי אשה, ואפילו קרוב. משום רבי ישמעאל אמרו: אף על העוברין.

Talmud, Sanhedrin 57b

A descendant of Noah can be executed... even for fetuses.

תלמוד בבלי מסכת חולין דף לג עמוד א

מי איכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור?

Talmud, Chulin 33a

Can there be anything that for a descendant of Noah is prohibited, and for a Jew is permitted?!

Mekhilta Derabi Yishmael, Masecheta Denizikin 4

Isi Ben Yehuda said: Before the giving of the Torah, we were warned regarding murder. After the giving of the Torah, because the rules became stricter, they became more lenient?! In truth, they said: He is exempt only from the judgment of flesh and blood, and he is culpable in the judgment of Heaven.

II. The Scope of the Prohibition

R. Aharon Lichtenstein - Halachic Perspectives on Abortion, Techumin v. 21

In the initial stages of pregnancy, where the missing element is not only the lack of birth, but also the absence of development, and the fact is that in his current state the fetus is not fit to live, it is reasonable that the act of abortion would not be defined as actual murder. Murder is ostensibly defined as the termination of current life, and not as the prevention of possible development. Thus it seems that the actual prohibition of murder would be restricted to the end of pregnancy, in practical terms roughly the third trimester.

Regarding other prohibitions [such as a secondary level murder-related prohibition, the prohibition of inflicting wounds and the obligation to act to preserve life] the situation is different, and halachic decisors have raised several possibilities of how to divide the period of pregnancy into different stages.

משנה מסכת בכורות פרק ח

המפלת יום ארבעים הבא אחריהן בכור לנחלה ולכהן:

Mishna, Bechorot 8:1

A woman who miscarries on the fortieth day, the subsequent child is a firstborn for inheritance and for [being redeemed by] the Kohen.

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ח עמוד ב

מעוברת משיודע עוברה. וכמה הכרת העובר? סומכוס אומר משום רבי מאיר: שלשה חדשים, ואע"פ שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר (בראשית ל"ח), ויהי כמשלש חדשים

Talmud, Nidda 8b

The pregnant woman [is assumed not to bleed] from when her fetus is visible. And when is her fetus visible? Somchos says, in the name of Rabbi Meir: Three months. And even though there is no proof of the matter, there is a hint of the matter, as it says, (Breshit 38) "Three months later, it was told to Yehuda, saying: ‘Your daughter-in-law, Tamar, has committed promiscuity, and is even pregnant through promiscuity.' "

III. Contemporary Rulings

שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן קב

ברור ופשוט הדבר בהלכה, דישראל אינו נהרג על העוברין, ומלבד דעה יחידית סוברים הפוסקים שאיסור מיהא ישנו, אבל דעת הרבה מהפוסקים שהאיסור אינו אלא מדרבנן, או הוא רק משום גדר בנינו של עולם, אבל מחמת איבוד נפשות אין נדנוד כלל, ומשום כך מתיר בשו"ת מהרי"ט ח"ט סי' צ"ז - צ"ט לסדר בישראלית הפלת ולד בכל היכא שהדבר נחוץ משום רפואת אמו, אפילו באין סיבה של פקו"נ לאם (כך הוכחתי בספרי שם, שסתמיות דברי המהרי"ט מוכיחים על כך, והבאתי מעוד פוסקים שפירשו בכזאת בכוונת דבריו(.

ובכזאת, ויותר מזאת, צידד להתיר בהדיא בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' מ"ג, וכותב בלשון: וגם בעובר כשר יש צד להקל לצורך גדול כל כמה דלא עקר אפילו אינו משום פקוח נפש אמו, אלא להציל לה מרעתו שגורם לה כאב גדול. הרי בהדיא שדבר הצעת ההיתר בזה של היעב"ץ הוא אפילו כשליכא בכאן שאלת פקו"נ של האם, והמדובר רק כדי להצילה מכאב גדול שיש לה בגללו, ושבכלל יש להקל בזה לצורך גדול.

וא"כ הגע בעצמך האם יש צורך, צער וכאב, יותר גדול מזה של נידוננו, אשר יגרם לאם בהולד לה יצור כזה, שכולו אומר יסורים ומכאובים ומיתתו בטוח במשך מספר שנים, ועיני ההורים רואות וכלות באין לאל ידם להושיע? (וברור שלא משנה ולא מפחית כלום באם הילוד הזה ילקח למוסד מיוחד ולא יתנו גישה להורים עד מותו). ומתוסף לזה פיתולי היסורים והמכאובים של היילוד בעצמו של"ע כל מום בו. ולכן אם יש להתיר עפ"י ההלכה הפסקת הריון בגלל צורך גדול ובגלל כאבים ויסורים, נראה שזהו המקרה הקלאסי ביותר שיש להתיר. ולא משנה באיזה צורה מתבטאים הכאבים והיסורים, גופיים, או נפשיים. ויסורים וכאבים נפשיים המה במדה מרובה הרבה יותר גדולים ויותר מכאיבים מיסורים גופיים, ונתן עול ברזל על צוארך מפרש הירושלמי בפי"ד דשבת ה"ג דזה הרעיון. ובפרט בכאלה שלפנינו, שבהרבה פעמים מביאים בתוצאותיהם לידי התקפות גופניות חמורות, מרוב הצער והיגון, כהתקף לב, מרה, כליות, שגעון וכדומה. ומי ככבו' היודע ומבין זאת.

Tzitz Eliezer, 13:102

It is clear and obvious in halacha, that a Jew is not put to death for killing fetuses, and aside from a lone opinion the authorities believe that there is a still a prohibition. But The opinion of many authorities is that the prohibition is only rabbinic, or that it is only a safeguard for the populating of the world, but from the perspective of destroying life there is no concern whatsoever. And therefore Maharit permits to perform an abortion on a Jewish woman wherever it is necessary for the health of the mother, even without a concern of saving the mother's life...

Thus and more Yaavetz opined to be lenient, and wrote the following: "Even in the case of a healthy fetus there are grounds to be lenient for a pressing need as long as he has not begun being born, even if it is not because of saving his mother's life, but merely to save her from the great pain he will cause her." Behold, it is explicit that the reason for the permission of the Yaavetz is even when there is no concern of saving the mother's life, and the subject is merely saving her from great pain that she will experience because of him, and that in general one may be lenient for great need.

That being the case, ask yourself, is there any need, pain and suffering, greater than that of our case [Tay-Sachs], which will be caused to the mother when this type of creature is born to her, who is all suffering and pain, and his death is certain within a few years, and the parents eyes see and are exhausted as the power to save him is not in their hands? (And it is clear that it does not matter at all whether the child will be taken to a special institution and they will not allow the parents access until after his death.) And add to this the complications of pain and suffering of the child himself in whom, may it not be upon us, every deformity is found.

Therefore if we can permit according to halacha to end pregnancy because of a great need and because of pain and suffering, it appears that this is the most classic case in which we should permit it, and it does not depend in what manner the pain and suffering expresses itself, whether physical or emotional. And emotional pain and suffering are to al large extent much greater and much more painful than physical suffering... Especially in such cases as we are dealing with, which often lead in their complications to severe bodily attacks, from such pain and bitterness, like heart attacks, and problems of the spleen and kidneys, insanity, and the like. And who like your esteemed self knows and understands this...

שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן קא

לפי המקורות והנמוקים ההלכתיים שפרטתי ונמקתי בשתי תשובותי הקודמות מדי דברי על אודות הפסקת הריון במקרה של מחלת טיי - סקס, יש מקום די רחב לדון להיתר לפי אותן המקורות והנימוקים גם במקרה של התגלות מונגלודיזם אצל העובר, דסוף סוף כפי שמפרט כבו' במכתבו היא ג"כ מחלה מאד לא רצויה המלווה בשינוים פיזיים ופגור שכלי הטעון, לפעמים, טפול מוסדי והקשור לקצור תחולת /תוחלת/ החיים ויש בזה די מספיק בהרבה פעמים בכדי לגרום עי"כ להרס מצבה הנפשי של האשה ושל הבעל גם יחד, וגם לרבות, בכדי לגרום להם ליפול באיזה מחלה רצינית או לא רצינית, וגם להרוס את תקינות החיים המשפחתיים של הזוג, ואתן לכך דוגמא ממקרה שבא לפני בזוג חרדים (דוקא מהישוב הישן), שכבר נולדו אצלם ל"ע שני ילדים מונוגולים ומתו כעבור שנה ויותר, והאשה קבלה כתוצאה מכך שוק של התקף עצבים והדבר התבטא גם בסירוב והימנעות מלחיות עם בעלה חיי אישות תקינים מפחד לפן תכנס להריון ושוב תהרה עם עובר שכזה, הבעל חכה שנה שנתיים והפציר רבות באשתו שתשוב לחיות עמו חיי אישות תקינים, והאשה פנתה אליו עורף ועמדה בסירובה, המצב הגיע לידי כך שעמדו כבר על סף גירושין, כשראיתי כך נתתי לאשה היתר לערוך בדיקת היבטים במקרה שתכנס להריון, וכך התרצתה האשה וחזרה לחיות עם בעלה, וגם נכנסה להריון, ועשתה את הבדיקה והבדיקה הראתה שהכל בסדר, וילדה ילד בריא ושלם, והשלום בביתם הוחזר לכנו וממשיכים לחיות חיים מאושרים.

Tzitz Eliezer 14:101

Based on the halachic sources and explanations that I detailed and explained in my two earlier response addressing abortion in a case of the Tay-Sachs disease, there is significant latitude to discuss the permissibility based on those same sources and explanations also in the case of Down's Syndrome in the fetus, for at any rate as you detail in your letter this is also a very undesirable affliction which is accompanied by physical deformity and mental retardation, which sometimes require institutional care and are related to shortening of  life expectancy. And this often is enough to cause destruction to the emotional condition of both the wife and husband, including enough to cause them to have an ailment, whether serious or not, and to destroy the fitness of the family life of the couple. I will furnish an example from a case when a religious couple came before me, who had already had, may it not be upon us, two Down's Syndrome children, and they died after a little over a year. The woman as a result of this had a nervous breakdown, which expressed itself among other things in her refusal to live with her husband in appropriate marital relations, from fear that she might become pregnant with a child of this type. The husband waited a couple years and beseeched his wife to return to appropriate marital relations, and she turned her back on him and maintained her refusal. The situation came before me when they were on the verge of divorce, and when I saw this I permitted the woman to perform tests in the event that she might become pregnant, and thus she agreed and returned to live with her husband, and did become pregnant, and did the test which showed that all was well, and gave birth to a healthy and whole boy, and peace returned to their home and they continue to live together happily.

אגרות משה חושן משפט ב:סט

ולכן לדינא בין לתוס' בין להרמב"ם ואף לרש"י איכא איסור רציחה מלא תרצח גם על עובר ורק שפטור ההורגו ממיתה, ואסור להורגו אף לפ"נ =לפקוח נפש= דכל אינשי ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר ולא בשביל שום צורך דהאם שזה אסור בפשיטות...

וגם פשוט שאין חלוק לפ"ז בין הולדות, דאף הולדות שלפי דעת הרופאים הם כאלו שלא יחיו שנים רבות כהא דנולדים איזה ילדים במחלה הנקראת תיי - סקס אפילו כשנודע ע"י הבדיקות בעובר שנתחדש עתה שהולד יהיה ולד כזה אסור כיון דלהאם ליכא סכנה ואינו רודף אין להתיר אפילו שהצער יהיה גדול מאד וגם יחלו האם והאב מזה. ומטעם זה אמרתי להרופאים שומרי תורה שלא יעשו בדיקה זו כי לא יהיה תועלת מזה.

כתבתי כל זה לענין הפרצה הגדולה בעולם שהמלכיות דהרבה מדינות התירו להרוג עוברים ובתוכם גם ראשי המדינה במדינת ישראל וכבר נהרגו עוברים לאין מספר שבזה"ז הא עוד יש צורך לעשות סיג לתורה, וכ"ש שלא לעשות קולות באיסור רציחה החמור ביותר, שלכן נשתוממתי בראותי תשובה מחכם אחד בא"י הנכתב למנהל ביה"ח שערי צדק ונדפס בחוברת אסיא י"ג המתיר הולדות שע"י בחינות הרופאים כשהוא עובר יותר מג"ח =מג' חדשים= שהעובר הוא במחלת תיי - סקס להפילו, ומצד זה הקדים שעצם הריגת העוברים הוא להרבה פוסקים רק מדרבנן ואף אם הוא מדאורייתא הוא רק משום גדר בנינו של עולם אבל מחמת איבוד נפשות אין נדנוד כלל, והביא ממהרי"ט התשובה דסימן צ"ט המתיר ולא הזכיר שבסימן צ"ז אוסר ואדרבה הוא כתב שגם בתשובה סימן צ"ז מתיר, וגם כתב שהשאילת יעב"ץ מתיר אף שאסר בפירוש, בשביל לשון וגם בעובר כשר יש צד להקל לצורך גדול, אף שברור ופשוט דלשון יש צד להקל הוא כאמר שיותר צדדים איכא לאסור וכדמסיק היעב"ץ ע"ז וצ"ע, ועל שו"ת רב פעלים שג"כ היה ירא לפסוק בזה שלכן מסיק להתיר בתיי - סקס להפיל עד שבעה חדשים, ולא מובן זמן זה שלא מצינו כלל. וברור ופשוט כדכתבתי הלכה הברורה ע"פ רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי תיי - סקס שכולן אסורין מדינא ממש, ואין לטעות ולסמוך על תשובת חכם זה ושרי ליה מריה בזה הכו"ח לכבוד התורה ודין האמת.

Igrot Moshe Choshen Mishpat 2:69

Therefore the halacha is that... there is a full prohibition of murder based on the verse "Thou shalt not murder" even regarding a fetus. One who kills him is merely exempt from punishment. It is prohibited even to kill the fetus for general saving of a life, and only for saving his mother, that she should not die in childbirth, is the permission, and not for any other need of the mother- this is clearly prohibited...

And is also clear that there is no distinction according to this between different fetuses, for even those fetuses which in the doctors' opinion are such that they will not live many years, like those who are born with the Tay-Sachs disease, even when this is known through tests that have just been innovated that the child will be  thus, it is prohibited, because there is no danger to the mother... Therefore I have told Torah-observant doctors not to perform this test because there will be no utility in it...

I wrote this regarding the great breech in the world, that many governments have permitted to kill fetuses, among them the government of the state of Israel. And already fetuses beyond number have been killed. In our time we still need to make a fence around the Torah, and even more so not to create leniencies regarding the exceedingly stringent prohibition of murder. Therefore I was stunned when I saw a responsum from one sage in Israel written to the director of Shaarei Tzedek hospital... which permitted the fetus whom the doctors' tests determined has Tay-Sachs disease, later than three months of gestation, to abort it...

And it is clear and simple as I wrote the clear halacha based on our early rabbis, commentators and authorities, that it is absolutely prohibited, based on the actual law of murder...

R. Aharon Lichtenstein, ibd.

Thus I feel, that at least after forty days, at which time (whether on a biblical or rabbinic level) the factors that seem critical to me take effect, which are a secondary murder-related prohibiton, and the obligation to save life, it is not possible to find a halachic basis to permit abortions for psycho-social reasons. I am not ruling this, Heaven forbid, out of a lack of sensitivity for those who are suffering in these types of situations, or out of ignoring their psychological, monetary, and societal plight. But in consideration of the halachic factors, which apparently related with utmost severity towards the killing of the fetus, it is difficult to find a place for a broad allowance, for there is a serious possibility that we are dealing here with biblical commandments and prohibitions.

And even if the prohibition is rabbinic, we should not assume that maintaining the life of the fetus is fit to be defined as detrimental to him. In the overwhelming majority of cases, no concrete danger of mental illness or physical deterioration of the mother is forseen, and in the absence of these factors it is difficult to see a way to base leniency in a general way. Not only this, but furthermore we have a basic principle that we do not push aside a prohibition because of a Mitzvah, in a case where it is possible to fulfill both of them.

In a significant portion of this type of cases, it is possible to deal with the problems through other means - counseling and guidance, monetary aid, and the like.

Even in some cases, where these solutions and the resources needed for them are not available, if we are contemplating a general approach and a broad policy, it is clear that we should strive in the direction of aid, and not in widening the allowance of abortions.

...The reader of the lines above has certainly noticed that in several places I refrained from establishing absolute rules, and sufficed with noting broad approaches and presenting inclinations and possibilities. This approach does not stem merely from modesty or hesitation to decide between highly regarded authorities. It is rooted in a conception of the nature of halachic ruling in general, and in particular in this area, where on the one hand the details of the halacha are not fully developed in the Talmud and medieval commentaries, and on the other hand, the personal circumstances are often exceedingly complex and saddening. In such cases there is room, and in my opinion there is an obligation, for a measure of flexibility.

A sensitive halachic decisor is aware both of the severity of personal circumstances and concurrently of the stringencies of halachic factors. In a particular case he is likely to incline toward certain possible interpretatoins, and in a different case, toward others, to reach different conclusions regarding the balance of his predecessors opinions; to give serious weight to extreme positions on one occasion and to ignore them on another; to stretch matters in the direction of leniency where serious family tragedy is impending, and to apply the full stringency of the law, as he deems appropriate, when the pressures to be lenient stem from frivolity and are rooted in a low moral level. This does not constitute avoidance of taking responsibility, nor inconsistency. The flexibility stems from a recognition that halachic rulings are not - and should not be - the output of a computer, rather the output of thought. They should be applied to concrete cases, with a bold effort to find the optimal moral and halachic balance between all of the factors involved. As a result, sometime halachic rulings are primarily instructions, more than they are conclusions, within absolute limitations where the decisor himself is uncertain with regard to a particular point. As I have said, this application must come from consideration - in the widest sense of the word - of Torah people who are sensitive, on the one hand to the human dimension and to the halachic dimension alike, and on the other hand who are qualified to deal with the halachic problems.

In light of this emphasis, I imagine that in the eyes of some, my words in general will seem excessively intense and rigid. And therefore my second comment. There is no doubt that according to the yardstick that pervades most of the world today - at least the western world - the aforementioned halachic approach appears very strict. This fact does not require apologetics, but it is important to clarify it. Especially to the person who seeks a humanistic approach, and for this reason he may be drawn to excessive liberalism, especially to this person we should stress that from the perspective of the fetus and those who care about him, liberalism here comes at the expense of humanism; the caution of the halacha here is specifically related to its relationship with kindness and mercy. The halachic decisor is not merely enforcing the honor of God - a dimension that dictates caution regarding prohibitions and obedience regarding the commandments of God, whatever the price. Rather, he is also enforcing the honor of people, which is the human and moral dimension, which is in effect regarding the honor of all creatures and is concerned with their welfare, and which is outraged at a deluge of abortions.